נתחיל בפרגון, לעצמך כמובן 🙂 את פה מבחירה. עשית צעד, הרגשת שאת זקוקה למשהו ועשית פעולה שתקדם אותך. זה בכלל לא מובן מאליו והרצון הפנימי הזה לטוב לגמרי ראוי לקבל הכרה.

הצעד הראשון:

להכיר בזה שאני לומדת. למידה היא לא תמיד דבר קל. היא יכולה להיות מהנה וחוייתית אבל גם לא תמיד פשוטה. ולא כי זה קשה, אלא רק כי זה לא מוכר. ללמוד זה אומר שאני הולכת לגלות עולם חדש, יכול להיות שאת לא מכירה אותו בכלל, או מכירה ורוצה ללמוד עוד, זה מקום שאין בו השוואות, זאת גם הזדמנות לשחרר טעויות שעשינו בעבר, לשחרר אכזבות, ביקורת עצמית או איזו ציפיה לא ריאלית. זה מקום לפני הכל, לקבל את עצמי, לראות מה טוב, לחזק את עצמי כל הזמן בתהליך ולהינות מכל מה שלמידה מביאה איתה.

הצעד השני:

להכיר במקום שבו אני נמצאת כרגע. את מכירה את עצמך הכי טוב מכולם. את יודעת בדיוק איפה את נמצאת. כשאנחנו מדמיינות לעצמנו איפה אנחנו רוצות להיות ואז מגלות שאנחנו לא שם, יש פער. והפער הזה כואב, כי הוא מתחבר לנו לאכזבה. אבל אם אני לא אראה את המצב כמו שהוא באמת, אני לא אוכל להתפתח, אני לא אוכל להבין מה אני באמת צריכה לעשות ולכן, אני מבקשת ממך להבין עם עצמך, גם אם זה קשה. בכנות ואומץ, להבין איפה את עומדת. האם 5 קילו יותר מהמשקל המאוזן שלי? האם אני יודעת שאני יכולה לאכול יותר מסודר כי בפועל אני מאוד מנשנשת? האם אני לא מתכננת לעצמי ארוחות ואוכלת מתוך רעב דברים שאני מתחרטת עליהם? האם אני מזינה את הילדים שלי באוכל שאני יודעת שהוא לא בריא? רשמי לך לפחות 3 דברים שאת יודעת שנמצאים היום בחייך, ואותם את רוצה והולכת לשנות.

הצעד השלישי:

איפה אני רוצה להיות. אחרי שהבנת עם עצמך, מה קיים היום בחייך שלא משקף את הרצונות האמיתיים שלך. זה הזמן להבין מה כן. מה אני כן רוצה בחיי, מה אני כן רוצה שיקרה, איך אני כן רוצה להתנהל. הסוד לתכנון חזון נכון עבורך, הוא רגע לעצור, וממש לדמיין את עצמך בסיטואציה. אם אמרתי קודם שאת מכירה את עצמך הכי טוב. אז את גם יודעת מה את רוצה הכי טוב ואת זה, ממש תדמייני. אם אני רוצה לרדת 5 קילו. אני ממש אדמיין את עצמי במשקל החדש שלי, עומדת מול המראה, לובשת את הג'ינס החדש שלי, מסתכלת במראה, נהנית מכל מה שאני רואה, גאה בעצמי, אוהבת את עצמי וכו'. גם את זה את מוזמנת לכתוב 3 דברים שאת רוצה שיקרו בחייך. שימי לב לכתוב אותם בלשון הווה (לדוגמא: "אני עושה צום לסירוגין, זה קל לי, טבעי לי ואני מרגישה אחרת") ולקחת כמה דקות בכל יום, לפני שינה למשל, וממש לדמיין את זה כאילו זה קורה.

הצעד הרביעי:

לקפוץ למים. פה אנחנו כבר מדברים על מעשים. מה אני עושה בעצם כדי לקדם את החזון שלי. אם זה ירידה במשקל, אני עובדת לפי תפריט, מוציאה מתכונים מהמאגר, עושה לי לפחות ארוחה אחת ביום ללא פחמימה, מבשלת יותר לעצמי, מתכננת יותר נכון, דואגת לעצמי גם אם אוכלת מחוץ לבית, מפנקת את עצמי בפעילות גופנית וכו'. אם החזון הוא להזין את הילדים שלי בריא יותר, אני מחליטה לפחות פעם בשלושה ימים להכין משהו חדש מהמתכונים וכו'. חשוב לי לומר, שלמרות שאנחנו קופצות למים וממש פועלות. תתאימי את זה למה שאת מסוגלת לעשות ובכל פעם תאתגרי את עצמך קצת יותר. יעד לא ריאלי וגבוה מדי, יביא אכזבה. אנחנו רוצים לייצר הצלחות. ולגמרי עדיף מלא הצלחות קטנות אבל בהתקדמות למעלה, מאשר ייעד גבוה מדי שיפחיד אותי, יכשיל אותי ויחזיר אותי אחורה.

הצעד החמישי:

חיזוקים. בדיוק כמו תינוק שלומד ללכת ומקבל המון תמיכה ועידוד מאמא שלו. ככה אנחנו צריכות להיות האמהות של עצמנו. עשית משהו טוב? פעלת? עשית מעשה אחד מעולה היום עבור עצמך? תפרגני לעצמך על אותו הצעד. אגב, גם אם תכננתי לעצמי ארוחה, הכנתי לעצמי משהו חדש, נהנתי מכל ביס ובסוף "נפלתי" על איזו חפיסת שוקולד. זה לא משנה, אל תפספסי את הדברים הטובים שכן עשית, כי עשית אותם! תחזקי את עצמך עם פעולות טובות ובלי תלות בדברים שאת עוד צריכה לעבוד עליהם.

הצעד השישי:

דיוקים. כמו שכתבתי בצעד הראשון, זו למידה. יש טעויות, יש פספוסים. אם מבינים שזה טבעי ואפילו נכון כדי שאני אלמד משהו חדש, זאת אפילו מתנה. אנחנו לא מתעלמות מזה, אבל גם לא נותנות לזה לצבוע את כל העשיה שלנו בצבע של "כשלון". ולכן, רשמי לעצמך בכל יום, 3 דברים שאת פחות מרוצה שקרו היום ותציעי לעצמך 3 פתרונות אפשריים כדי למנוע את זה שוב. את תמיד מוזמנת להתייעץ בקבוצה כדי שאוכל לעזור לך עם פתרונות אפשריים. לכל דבר יש פתרון. אבל צריך להיות אופטימים, יצירתיים ועקביים.